מסע בעקבות היין

וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם

ישעיהו פרק ה' פסוק 12

ההיסטוריה של היין

הממצאים הארכאולוגיים העתיקים ביותר, שמעידים על ייצור יין, נמצאו בשולאברי, גאורגיה; כדים עשויי-חרס לשמירת יין, שנמצאו באתר זה, מתוארכים כבני 8,000 שנה.

כלי חרס עתיקים, שמעידים על ייצור יין, נמצאו בהרי זגרוס שבאיראן, והם מתוארכים לשנת 5,400 לפנה"ס (בני 7,400 שנה). כלי חרס עתיקים עבור יין נמצאו גם בבבל,- גילם כ-5,500 שנה.

ליין יש מקום מרכזי בדת היהודית, הוא נחשב למשקה חגיגי, ונהוג לשתות אותו לציון ימי חג מועד ולכבוד אירועים משמחים. היין הוא המשקה היחיד אשר זכה לברכה מיוחדת משלו: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן". ברכה זו יש לומר לפני שתיית היין.

היין הוא מצרך הכרחי לשם קיומם של החגים והטקסים היהודיים: בליל שבת שותים כוס יין בטקס הנקרא קידוש, הבא לציין את כניסתו של היום הקדוש. גם במוצאי שבת שותים כוס יין בטקס הנקרא הבדלה, המבדיל בין היום הקדוש היוצא ליום החול הנכנס. בליל הסדר שותים ארבע כוסות יין, ואילו בפורים אף נהוג לשתות לשוכרה עד למצב שבו לא מבחינים "בין ארור המן לברוך מרדכי". התלמוד הבבלי אף מרחיק לכת ומעמיד את השמחה האמיתית דווקא על כזו הנובעת משתיית יין: "אין שמחה אלא בבשר ויין".

לגלות מחדש את חווית היין

הגפן והיין הינם חלק בלתי נפרד מארץ ישראל. הגפן נחשבת לאחד משבעת המינים המאפיינים את הארץ, ובמהלך השנים הפכה הגפן לאחד מסמלי ארץ ישראל. תגליות ארכיאולוגיות מגלות כי הגתות היו שכיחות בארץ ישראל עוד מהתקופה ההלניסטית והביזנטית. בתקופה החדשה של היישוב, החל מאמצע המאה ה-19 ,היה גידול הגפנים ענף חקלאי חשוב במושבות של הברון רוטשילד וחברת פיק"א. ב-1870, עם ייסוד מקווה ישראל, הוחל בגידול מסודר של גפנים וייצור יין במפעלים.

בשנת 1887 הוקם היקב בראשון לציון, שבמשך שנים רבות היה היקב הגדול בארץ ישראל והוא תרם רבות להתפתחות המושבה. יקב נוסף שפעל בשיטות צרפתיות הוקם בזכרון יעקב. מרגע פתיחתם ועד למלחמת העולם הראשונה הפך היין למוצר החקלאי המוביל של היישוב היהודי בארץ ישראל. לאחר קום המדינה, הוגדל השטח שהוקצה לכרמים וליקבים הוותיקים ששוכללו והתווספו גם יקבים חדשים בבנימינה, פתח תקווה ומקווה ישראל.

סוגי הגפן הראשונים בארץ היו מסוג קריניאן, גרנאש ואליקנט והם הובאו לכאן מדרום מצרפת בשל חוסנם לעומסי חום גבוהים, אך עם זאת היינות המופקים מגפנים אלה אינם נחשבים למשובחים עם התפתחות ענף היין בעולם, נאלצה גם תעשיית היין הארצישראלית לשדרג את מוצריה, ובארץ החלו לנטוע גפנים מזני הקברנה, המרלו והסירה – המאפשרים לייצר יינות איכותיים. כיום נפתחים בארץ יקבי בוטיק רבים המייצרים יינות משובחים הזוכים בפרסים בינלאומיים. וממש כמו היין עצמו, ההולך ומשתבח עם השנים, כל תחום היין בארץ ישראל הולך ומשתבח עם הזמן.

זכרון יעקב ידועה כשער לעולם היינות בישראל, ומסביבה ממוקמים יקבים יין רבים, מהגדולים בארץ. סיור ביקבים באזור יגלה לכם עד כמה אזור זה הוא אחד המובילים בארץ בתחום היין.

מסע בעקבות היין

וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם

ישעיהו פרק ה' פסוק 12

ההיסטוריה של היין

הממצאים הארכאולוגיים העתיקים ביותר, שמעידים על ייצור יין, נמצאו בשולאברי, גאורגיה; כדים עשויי-חרס לשמירת יין, שנמצאו באתר זה, מתוארכים כבני 8,000 שנה.

כלי חרס עתיקים, שמעידים על ייצור יין, נמצאו בהרי זגרוס שבאיראן, והם מתוארכים לשנת 5,400 לפנה"ס (בני 7,400 שנה). כלי חרס עתיקים עבור יין נמצאו גם בבבל,- גילם כ-5,500 שנה.

ליין יש מקום מרכזי בדת היהודית, הוא נחשב למשקה חגיגי, ונהוג לשתות אותו לציון ימי חג מועד ולכבוד אירועים משמחים. היין הוא המשקה היחיד אשר זכה לברכה מיוחדת משלו: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן". ברכה זו יש לומר לפני שתיית היין.

היין הוא מצרך הכרחי לשם קיומם של החגים והטקסים היהודיים: בליל שבת שותים כוס יין בטקס הנקרא קידוש, הבא לציין את כניסתו של היום הקדוש. גם במוצאי שבת שותים כוס יין בטקס הנקרא הבדלה, המבדיל בין היום הקדוש היוצא ליום החול הנכנס. בליל הסדר שותים ארבע כוסות יין, ואילו בפורים אף נהוג לשתות לשוכרה עד למצב שבו לא מבחינים "בין ארור המן לברוך מרדכי". התלמוד הבבלי אף מרחיק לכת ומעמיד את השמחה האמיתית דווקא על כזו הנובעת משתיית יין: "אין שמחה אלא בבשר ויין".

לגלות מחדש את חווית היין

הגפן והיין הינם חלק בלתי נפרד מארץ ישראל. הגפן נחשבת לאחד משבעת המינים המאפיינים את הארץ, ובמהלך השנים הפכה הגפן לאחד מסמלי ארץ ישראל. תגליות ארכיאולוגיות מגלות כי הגתות היו שכיחות בארץ ישראל עוד מהתקופה ההלניסטית והביזנטית. בתקופה החדשה של היישוב, החל מאמצע המאה ה-19 ,היה גידול הגפנים ענף חקלאי חשוב במושבות של הברון רוטשילד וחברת פיק"א. ב-1870, עם ייסוד מקווה ישראל, הוחל בגידול מסודר של גפנים וייצור יין במפעלים.

בשנת 1887 הוקם היקב בראשון לציון, שבמשך שנים רבות היה היקב הגדול בארץ ישראל והוא תרם רבות להתפתחות המושבה. יקב נוסף שפעל בשיטות צרפתיות הוקם בזכרון יעקב. מרגע פתיחתם ועד למלחמת העולם הראשונה הפך היין למוצר החקלאי המוביל של היישוב היהודי בארץ ישראל. לאחר קום המדינה, הוגדל השטח שהוקצה לכרמים וליקבים הוותיקים ששוכללו והתווספו גם יקבים חדשים בבנימינה, פתח תקווה ומקווה ישראל.

סוגי הגפן הראשונים בארץ היו מסוג קריניאן, גרנאש ואליקנט והם הובאו לכאן מדרום מצרפת בשל חוסנם לעומסי חום גבוהים, אך עם זאת היינות המופקים מגפנים אלה אינם נחשבים למשובחים עם התפתחות ענף היין בעולם, נאלצה גם תעשיית היין הארצישראלית לשדרג את מוצריה, ובארץ החלו לנטוע גפנים מזני הקברנה, המרלו והסירה – המאפשרים לייצר יינות איכותיים. כיום נפתחים בארץ יקבי בוטיק רבים המייצרים יינות משובחים הזוכים בפרסים בינלאומיים. וממש כמו היין עצמו, ההולך ומשתבח עם השנים, כל תחום היין בארץ ישראל הולך ומשתבח עם הזמן.

זכרון יעקב ידועה כשער לעולם היינות בישראל, ומסביבה ממוקמים יקבים יין רבים, מהגדולים בארץ. סיור ביקבים באזור יגלה לכם עד כמה אזור זה הוא אחד המובילים בארץ בתחום היין.